- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גירץ ואח' נ' ד"ר אוריאל ולד ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי חיפה |
828-06
15.4.2010 |
|
בפני : מנחם רניאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מיכאל גירץ 2. פאני גירץ |
: 1. ד"ר אוריאל ולד 2. אסותא מרכזים רפואיים בע"מ 3. שירותי בריאות כללית 4. מדינת ישראל - משרד הבריאות |
| החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה | |
החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה
ביום 24.2.10 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה בעקבות החלטתי למחוק סעיפים מתצהירי העדות הראשית כהרחבת חזית ולדחות בקשה להגשת חוות דעת משלימה. לטענת התובעים, מאחר שהתיק מצוי בשלב מקדמי, לא יגרם לנתבעים נזק מתיקון התביעה, ואגב כך הגשת חוות דעת נוספות.
התובעים נימקו את הבקשה בליברליות שנוהגים בתי המשפט בתיקון כתב תביעה, לפי שני פסקי דין המצוטטים תדיר. לא ניתן כל נימוק לכך שכתב התביעה לא כלל מראש את העילות המוספות, ולכך שבעת הגשת חוות הדעת, לא הוגשו חוות הדעת בנוסחן המלא, מלבד הטענה שהתובעים סברו שדי באמור בכתב התביעה.
הנתבעים התנגדו לתיקון המבוקש. נטען, כי התרת התיקון בשלב זה תפגע מהותית בזכויות הצדדים, בין היתר בשל כך שעל הטענות החדשות חלה התיישנות, ויהיה צורך בעקבות התיקון להכין תצהירים וחוות דעת מחדש. עוד נטען, התובעים החמיצו את השעה להרחיב את טיעוניהם שעה שענו לדרישה לפרטים נוספים, והחלפת עו"ד אינה נימוק לתיקון כתב תביעה, וחוות הדעת אינן מסתמכות על בדיקה חדשה של מצב החייב.
התובעים השיבו לתגובות הנתבעים, כי ניתן לתקן תביעה לאחר תקופת ההתיישנות כל עוד נשמרה זהות התביעה. עוד נטען כי אין צורך בראיות נוספות של הנתבעים.
כאמור, לא ניתן כל טעם של ממש לכך שנוצר צורך לתקן את כתב התביעה, מלבד מה שנטען כסברתם של התובעים שדי באמור בכתב התביעה המקורי. בענין זה החלטתי כבר, ואני מבין שהחלטתי תיבחן על ידי בית המשפט העליון. אם ידחה הערעור, המשמעות היא שלא היה די באמור בכתב התביעה המקורי, ובשלב זה אפעל לפי הנחה זו. בנסיבות אלה מדובר בכשל דיוני מצד התובעים.
אני דוחה את טענת התובעים שיש לפסוק לפי אותם שני פסקי דין אנגליים המצוטטים תדיר כטענתם. יש לפסוק לפי פסק דינו של בית המשפט העליון בישראל, בע"א 66 / 189 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, כ (3) 477, עמ' 479-480:
הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בעניני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו הוא במשפט.
משמע, יש שלוש דרכים לטיפול בפגם בהתנהלות צד להליך: האחת, תיקון ללא פסיקת הוצאות, במקרה שלא נגרם כל נזק לצד שכנגד. השניה, והיא רוב המקרים, תיקון תוך פסיקת הוצאות, במקרה שנגרם נזק הניתן לתיקון. השלישית, אי תיקון הפגם עקב גרימת נזק שאינו ניתן לתיקון לצד שכנגד.
נימוק ההתישנות הוא נימוק המעלה פגיעה מהותית בזכויות הנתבעים, אבל לא אכריע בו בשלב זה, אלא בפסק הדין, בו אפשר שאחליט שהתיקון המבוקש הוסיף עילות שכבר התיישנו. אני דוחה את הטענה שניתן לתקן את כתב התביעה ולשנות את עילותיו לאחר תום תקופת ההתיישנות. אף אחד מפסקי הדין שצירפה ב"כ התובעים אינו קובע שכאשר משתנות העילות, ניתן לתקן את התביעה שהתיישנה.
יתר טענות הנתבעים מביאות את הכשל לכלל כשל הפוגע בנתבעים פגיעה הניתנת לפיצוי כספי. בהקשר זה, אני דוחה את טענת התובעים, כאילו אין צורך בראיות נוספות מטעם הנתבעים. ראיות הנתבעים הוגשו על פי כתבי בי דין קיימים, ועם שינויים, יהיה צורך לתקנם, ולפחות לבחון את הצורך לתקנם. לפיכך, אתיר את התיקון המבקש, כנגד תשלום ההוצאות, על חשבון הוצאות שיוציאו הנתבעים לתיקון ראיותיהם.
לפיכך,, אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה כמבוקש, בתנאי שבתוך 30 יום מהיום יוכיחו התובעים ששילמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. ככל שלא יוכח תשלום הוצאות אלה במלואם ועד מועדם. נדחית הבקשה לתיקון כתב התביעה.
בנסיבות אלה, שבהם עתידות הראיות של הנתבעים להשתנות, אני דוחה את מתן ההחלטה בהתנגדויות התובעים לראיות הנתבעים.
אני קובע את התיק למעקב ליום 17.5.10.
ניתנה היום, א' אייר תש"ע, 15 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
